האם אי שיבוץ עובד למשמרות מהווה פיטורים?

כמה זמן מותר למעסיק בפועל לא לשבץ עובד למשמרות על מנת שזה יחשב כפיטורים?

האם מותר בכלל למעסיק שלא לשבץ עובד במשמרות משך תקופה מסוימת ולשנות לו את תנאי העסקתו?

פסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה (במסגרת ע”ע 3565-11-19) קבע כי “אי שיבוץ עובד/ת למשמרות בעקבות מיעוט אירועים, בנסיבות העניין, לא ייחשב לפיטורים”. במקרה הנדון היה מדובר בחברת קייטרינג באולם אירועים המעסיקה עובדים רבים בסטטוס של “מתגברים”, כאשר הם היו נקראים לעבודה הרבה יותר בתקופות של עומס (לרוב בתקופה של ריבוי אירועים בקיץ ופחות בחורף).

תחילה נקבע, על ידי בית הדין האזורי לעבודה, כי אי אפשר להחזיק עובדים ככה “באויר” בתקופה שיש להם מעט אירועים (עונת החורף) מבלי שניתנת להם עבודה בפועל, אולם במסגרת ערעור אשר הוגש על ההחלטה הזו, הפך בית הדין הארצי את ההחלטה וקבע כי לא ניתן להכיר באי שיבוץ עובד למשמרות, במשך תקופה מסוימת, כפיטורים.

בית הדין הארצי קבע כי כל עובד המבקש להתפטר מעבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתו (כדוגמת אי השיבוץ למשמרות) צריך להתריע בפני המעסיק על כוונתו לעשות זאת ככל ולא ישובץ למשמרות, שאחרת זה יחשב לחוסר תום לב מצד העובד המפרש בעצמו כאילו החברה מפטרת אותו.

בפסק דין זה, לא הכירו בפיטוריה של העובדת והחברה לא חויבה לשלם לה פיצויי פיטורים מלאים.

גלילה למעלה דילוג לתוכן